תקציר: מול חדשנות משבשת מצד אויבינו, צריכה להיות גם מצידנו הערכות לשדה הקרב החדש. אנו זקוקים לתפיסה מתחדשת שמטילה ספקות ומציבה סימני שאלה. תפיסה שלא תחשוש 'לקבור' מונחי יסוד ישנים, ולשנות סדרי בראשית. תחשבו רק מה צה''ל יכול היה כבר להשיג, בחודשים הארוכים הללו שמתכננים בהם את המהלך ברפיח, לו היו לו יכולות תקיפה תת קרקעיות... לדעתי, רפיח הייתה כבר מוכרעת!

המחבר, אינג' יהודה כפיר, הוא מהנדס אזרחי, מנהל פרויקטי בנייה ותשתיות ובעברו קצין בינוי מבצעי, קצין מודיעין שדה ושטח ולוחם בסיירת גבעתי.

כל המעוניין לעקוב אחר ההתפתחויות והפרסומים בנושא מוזמן להירשם לקבוצת הפייסבוק: "מוצאים פתרונות למנהרות!!!".

*  *  *

העובדה שאין עיסוק ציבורי רחב - כמו גם אקדמי - בהיסטוריה הצבאית, היא לרועץ מדינת ישראל, ולה גם תרומה משמעותית למחדלי הבטחון. חמור מכך הוא חוסר הידע בקרב מפקדי צה"ל, המקבלים את הכשרתם רק מה'כאן ועכשיו', וחסרים את דמיונם של מצביאים גדולים כדוגמת אלכסנדר מוקדון, יצחק רבין ואריאל שרון, ושל המהנדסים שעבדו תחתם: אנשים כמו תת אלוף דוד לסקוב, שהקימו את יחידת יפת"ח.

לדעתי, רק אנשים הבקיאים בהיסטוריה הצבאית, שרק להם מעט הידע האנושי האוניברסלי של העבר שכמו הבינה המלאכותית, יכולים לסרוק את הידע ולזקק אותו, ולהגיע למסקנות נכונות על העתיד.

מנהרות אינן דבר חדש, גם בשדה הקרב שלנו. אני חוקר את התופעה עוד מאז שלבשתי מדים לפני עשרים שנה כמעט. כך שלא ניתן לטעון, שמדינת ישראל הופתעה מהלוחמה התת קרקעית.

בבסיסה מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין שני צדדים, המנסים לכפות את רצונם זה על זה. למלחמה פנים רבות והיא משתנה ממש כמו החברה האנושית במגוון כלים הנשקים והטכנולוגיות. אויבנו מבינים זאת היטב. אנחנו, לצערי, לא!

בהיסטוריית הלחימה הוכח לא פעם שהמעז, הלומד והמתחדש הוא הוא המנצח. ומה איתנו?

לדוגמא בתווך שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, הבעיה העיקרית של צבאות המערב הייתה מאובנות תפיסתית קונספטואלית, הצלחת הוורמאכט הייתה נעוצה קודם כל ביכולתו לנצל את התקופה לקפיצת מדרגת תפיסתית, לתפיסת הגישה העקיפה של לידלהרט, תוך שימוש בתמרון בעוצבות שריון מהירות, בעוד שצבאות המערב עדיין ראו בטנק רק כלי עזר מקומי לכוחות החי"ר. היתרון התפיסתי של הוורמאכט הוא שהכריע את הקרבות באירופה. זו הייתה חדשנות משבשת שבעצם שינתה מאז את פני המערכות.

אך אנחנו, במקום לעצב במו ידינו את שדה הקרב שלנו נגררים פעם אחר פעם אחרי מלכודות האויב, כמו במקרה הלוחמה התת קרקעית, וזוהי בעיניי הסכנה הגדולה ביותר על ביטחון מדינת ישראל. ההיסטוריה הישראלית לימדה אותנו שיעורים יקרים על ההישבות בקונספציה, כמו לפני מלחמת יום הכיפורים והיום.

הבעיה איננה באיכות הנשק שלנו ולא במסירות הלוחמים, וגם לא בנחישות המפקדים. הבעיה היא במאובנות התפיסתית. דוגמאות היסטוריות בנושא מוכיחות שיתרון תפיסתי הוא שמכריע את המערכה גם במצבים של נחיתות כלכלית מספרית וטכנולוגית. ולהפך נחיתות תפיסתית עלולה להוביל להפסד במערכה גם כאשר יש לך עליונות כלכלית צבאית ומספרית.

סגירה של יחידות, כמו המעבדה התפיסתית, בשנים האחרונות, שכל תפקידה ניתוח שדה הקרב ובחינת טקטית אסטרטגית של המצב, רק מוכיחה את המאובנות המחשבתית שפשתה בצה''ל כבר שנות דור. המנהרות והשימוש בתווך התת קרקעי הוא השינוי התפיסתי שאויבנו אימצו במלחמה, שינוי זה מאפשר לחמאס לשרוד בשטח גם ואפילו כשהוא בשליטה ישראלית, הוא מאפשר לחמאס להחזיק בחטופים ולחזור במהירות לשטחים שזה עתה נכבשו, הוא מחייב את צה''ל בשימוש בכוח גדול לכיבוש שטח קטן, בריבוי נפגעים מאש ידידותית ובהרס תשתיות נרחב והרג אזרחים תוך כדי כך. הוא שאפשר לחמאס בניית תשתית תקשורת שעוברת בעומק האדמה מוגנת לחלוטין מאמצעי האיסוף של ישראל מטרים מהגבול, ואיפשרה למחבליו להתכנס ולהתארגן לקראת פשיטה בחג שמחת תורה מוגנים וחשאים לחלוטין מישראל.

התווך התת קרקעי תמיד צופן בחובו הפתעות

היטיב לתאר זאת האלוף יעקב עמידרור, שמונה על ידי שר הביטחון לבדוק את הנושא התת-קרקעי, מיד לאחר מבצע צוק איתן: "ישראל ידעה על סכנת המנהרות, אם כי היא לא הבינה את המשמעות האמיתית... יש פער אנושי בין ההבנה התיאורטית להבנה המעשית, להגיד שגם אני הבנתי את המשמעות המעשית של המנהרות האלה במובן שמובן היום לכולם, התשובה היא לא".

צה''ל, למרות השנים שעברו, לא הבין שמדובר במרחב לחימה חדש, ממש כמו מרחב הסײַבר המרחב התת ימי. מרחב התת קרקע משנה בצורה דרמטית את שדה הקרב, ומחייב פיתוח טקטיקות לחימה חדשות. לאחר צוק איתן, צה''ל התרכז באתגר המנהרות החוצות גדר. בשל החשש מאיום זה, תוגברו הישובים בחיילים, ואף הוכנה לראשונה תוכנית פינוי ישובים. דגש רב ניתן, במכשול שנבנה, על יכולת האיתור התת קרקעית. אולם באותה נשימה, הוזנחה יכולת ההגנה מעל הקרקע, ולא בוצעו עדכונים ליכולות האש והתצפית החדשות של חמאס. עד כדי כך צה''ל היה בטוח ביכולתו, שמשך את חיילי התגבור מהישובים, ופעל מסיבות שונות, לצמצום כיתות האבטחה.

פיתוח תפיסת לחימה המתבססת על איתור והשמדת מנהרות, תוך כדי לחימה קונבנציונלית, הוכיחה את עצמה כבלתי מספקת, לא מבחינת קצב הלחימה ולא מבחינת כמות הכוחות שהיא מחייבת והנזק הסביבתי העצום שהיא גורמת. החמאס באותה תקופה, פיתח בעקביות את יכולותיו התת קרקעיות, ובנה מערך הגנה תת קרקעי, רב קומות ומפלסים, מתוך הבנה שהמרחב התת קרקעי מעניק לו יתרונות רבים. החמאס פיתח מכונות חפירה, ובמידה רבה תיעש את החפירה ושכלל אותה, כולל ייצור יכולות חפירה מתחת למי תהום. אחת הדוגמאות המדהימות שגיליתי לאחרונה הוא כמות הבארות המדהימה שהחמאס חפר ברצועה, כדי להוריד את מפלס מי התהום, ובכך להקל על חפירת העיר התת קרקעית. מה שהתפרש אצלנו כמצוקת מים וכשאיבה בלתי מבוקרת שמביאה להמלחת מי תהום, היה בעצם מהלך מתוכנן ליצירת תנאים נוחים יותר בשימוש בתת הקרקע. המנהרות הם גם כלי ראשון במעלה למודיעין. רשת התקשורת החשאית והקווית בעומק הקרקע, אפשרה לחמאס חשאיות מוחלטת מיכולת איסוף המודיעין הישראלי - מאות מטרים מהגבול - כמו גם יכולת כינוס חשאית של כוחות התקיפה.

כבר שנים ארוכות אני טוען כי הלוחמה התת קרקעית היא חלק משדה הקרב המודרני. אני חוזר עכשיו מטיול בטוקיו, שם כל ילד יודע שלכל נקודה בעיר יש כמה מפלסים, וכל מפלס שונה לחלוטין מהאחר. אתה יכול להיות באותה נקודה גיאוגרפית, אך בפועל אתה נמצא במקומות שונים לחלוטין, אם זה בתוך רכבת סואנת או באולם קונצרטים.

במרחב התת קרקעי אין בלתי מעורבים ואזרחים! מעבר לכך, ניתן לבצע איסוף מודיעיני על מי שנמצא בתת הקרקע והתקשורת שעוברת בו. התעלמות הצבא משימוש ופיתוח יכולת התקפית תת קרקעית, משולה לחיל אוויר שמוותר על שימוש במטוסיו, ועושה שימוש רק ביחידות נ"מ; או לחיל ים שלא משתמש בצוללות, מעדיף להשיג שליטה רק על ידי תנועה מעל המים, ולהילחם בצוללות על ידי פצצות עומק. היכולת לנוע בתווך התת קרקעי יכולה לאפשר לצה"ל לנייד כוחות בחשאיות, במהירות ובבטיחות.

לסיכום

מול חדשנות משבשת מצד אויבינו, צריכה להיות גם מצידנו הערכות לשדה הקרב החדש. אנו זקוקים לתפיסה מתחדשת שמטילה ספקות, ומציבה סימני שאלה. תפיסה שלא תחשוש 'לקבור' מונחי יסוד ישנים, ולשנות סדרי בראשית. תחשבו רק מה צה''ל יכול היה כבר להשיג, בחודשים הארוכים הללו שמתכננים בהם את המהלך ברפיח, לו היו לו יכולות תקיפה תת קרקעיות... לדעתי, רפיח הייתה כבר מוכרעת!

אנחנו צריכים לאמץ את סוד ההצלחה של הסטארטאפים הישראלים, את התעוזה להביט בעצמנו כל יום מזווית אחרת, ולשבור את קורי הקונספציה. אנו זקוקים לאומץ לדמיין, ולעוז לבצע. במקום לרכוש עוד ועוד מטוסים וטנקים, במקום לעשות את אותו הדבר, קצת יותר טוב, עוד פעם ועוד פעם ולצפות לתוצאות שונות, אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש, לבחון את הנחות היסוד שלנו בכל החזיתות, להשקיע ולפתח יכולות התקפיות כמו גם יכולות איסוף מודיעיני בתוך הקרקע, ולהיות סוף סוף צבא עם מרכיב יבשה מודרני ואמיתי, המסוגל לאתגרי העתיד!

[לאוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע] [לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

לסדרת המאמרים של יהודה כפיר בתחום הלוחמה התת- קרקעית

• למאמר הראשון, חזון הלוחמה התת-קרקעית – פתיח, לחצו כאן.
• למאמר השני: קרב איוו ג’ימה – קרב הגנה תת-קרקעי, לחצו כאן.
• למאמר השלישי: מנהרות תופת ומנהרות תקיפה, לחצו כאן.
• למאמר הרביעי: השימוש בתווך התת קרקעי בשטחים עירוניים, לחצו כאן.
• למאמר החמישי: שימוש בתווך התת קרקעי בעימות המוגבל, לחצו כאן.
• למאמר השישי: מגבלות הטכנולוגיה הקיימת בחפירת מנהרות, לחצו כאן.
• למאמר השביעי: לוחמה תת קרקעית - מיגון העורף, לחצו כאן.

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מקצועיות ומקצוענות.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף המאמרים על השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבה על: חדשנות משבשת – מוצר חדש יוצר צורך חדש.
• אוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/8/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשנות משבשת – מוצר חדש יוצר צורך חדש, ייצור ידע, 5/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2021), יצירתיות וחדשנות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/21.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.